בעבר נטען כי תוחלת חייו של בלנה גרינלנדית היא בין 60 ל-70 שנים, בדומה ללווייתנים אחרים.

עם זאת, בעקבות גילויים חדשים, המסקנה הרווחת כיום היא כי הם יכולים לעבור אף את גיל 200,
כאשר אחד המעקבים מצאו כי נקבה בגיל 90 עדיין לא איבדה את יכולת הרבייה שלה.

כעת, ייתכן שהחוקרים חשפו את הסיבה לאריכות החיים יוצאת הדופן של היונק הזה:
יש להם גן משוכפל המכונה CDKN2C.
השכפול הזה נמצא אך ורק אצל סוג הלווייתני הזה, ואינו נמצא בלווייתנים אחרים.

אז איך הגן הזה משפיע הלכה למעשה על אריכות ימים?
התאוריה הנפוצה כיום היא כי הוא מאט באופן דרסטי את החלוקה והשכפול של התאים,
מה שמאט גם את התפתחות התאים הסרטניים בגוף.

בנוסף לכך,
הוא גם מקדם תהליך המכונה בביולוגיה 'אפופטוזיס'
(מוות של תאים לא רצויים ופגומים)
ומונע הצטברות של נזק ל-DNA.

חקר המנגנונים המולקולריים, הסלולריים והגנטיים של הבלנה גרינלנדית
עשוי לספק תובנות חדשות לגבי האופן שבו בני אדם יכולים לא רק לחיות זמן רב יותר,
אלא גם להתגונן מפני מחלות זקנה.